לפני כארבעה חודשים קראתי את מאמרו של העיתונאי איתן הבר אודות הקורות אותו, סתם כך באמצע החיים כתוצאה מנטילת תרופות עם תופעות לוואי. ממליץ לקרוא את המאמר ולעשות חושבים. אם הינכם נוטלים תרופות להורדת כולסטרול ואתם סובלים מתופעות הלוואי של חולשה בגפיים התחתונות, כאבי שרירים, כאבי ראש ממושכים וסחרחורות, מומלץ לפגוש את רופא המשפחה שלכם שרשם לכם את התרופות ולבדוק האם אתם נוטלים תרופות ממשפחת הסטטינים כגון סיבסטטין שמסופק לכם תחת אחד השמות כגון סימוביל, ליפידל וליפיטור, קרסטור ועוד.
תרופות להורדת כולסטרול: לא כולם בעד
את הקטע הבא הבאתי מהמאמר מקור
לפני כשנתיים, במהלך בדיקות שגרתיות, התגלו ערכי כולסטרול גבוהים בדמו של אריה. רופאת המשפחה רשמה לו סימבסטטין, תרופה ממשפחת הסטטינים שמיועדת להפחית את ערכי הכולסטרול. "השתמשתי בתרופה במשך כשנה, ומכיוון שערכי הכולסטרול לא ירדו לרמה מספקת, הרופאה הכפילה את המינון מ־20 מיליגרם ל־40 מיליגרם ליום", הוא מספר. "עוד כשנטלתי את המינון הנמוך סבלתי מכאבים ומחולשה בשרירי הירך והשוק ברגליים, דבר שהקשה עלי ללכת ולטפס במדרגות ולווה בתחושת עייפות מתמדת, אבל אז לא קישרתי את ההרגשה הרעה לנטילת התרופה.
"כחודש לאחר שהתחלתי לקבל את המינון הכפול, התעוררתי בוקר אחד עם כאבים עזים בירכיים ובשוקיים. סבלתי עד כדי כך, שלא יכולתי לקום מהמיטה. פניתי לרופאת המשפחה, והיא אמרה שיש לי כנראה בעיה בשריר, והפנתה אותי לפיזיותרפיה. אבל הטיפול לא עזר והמצב הלך והחמיר. הגעתי למצב שבו לא יכולתי ללכת לעבודה. חזרתי לרופאה והיא רשמה לי זריקות וולטרן, שהקלו במקצת על הכאבים, אבל רק באופן זמני. התחלתי לחפש חומר באינטרנט על התופעה, ולתדהמתי גיליתי שהפורומים הרפואיים מלאים בסיפורים של אנשים שנוטלים את הסימבסטטין או תרופות מאותה משפחה, וסובלים מתופעות לוואי דומות".
מעודד מהגילוי שהוא לא לבד, המשיך אריה לחפש מידע נוסף ברשת, ומצא שלא זו בלבד שמדובר בתופעה מוכרת, אלא שהיא מופיעה אפילו בעלון לצרכן של התרופה, תחת הסעיף תופעות לוואי, ואף מחייבת פנייה מיידית לרופא והתייחסות מיוחדת. הוא חזר לרופאת המשפחה אך להפתעתו היא התייחסה בביטול לחששותיו וטענה שמדובר בתופעה נדירה, שמופיעה אצל פחות מ־2% מנוטלי הסטטינים. על דעת עצמו הוא החליט להפסיק את נטילת התרופה. לדבריו, שלושה ימים אחר כך הכאבים ותחושת העייפות הקשה פחתו במידה ניכרת וכעבור חודש וחצי הם נעלמו.
רק לפני שנתיים החליטו הקרדיולוגים שרמת כולסטרול של 130 מיליגרם לדציליטר באוכלוסייה הבריאה – הרמה שנחשבה עד אז לתקינה – היא בעצם גבוהה מדי, והמליצו שלא לחרוג מרמות של 100 מיליגרם לדציליטר. לאחרונה הם יצאו בהנחיות חדשות, לפיהן אנשים המצויים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם צריכים להגיע לערכי LDL של 70-80 מיליגרם לדציליטר. וזה עדיין לא הסוף. "לאור מחקרים הנערכים כיום, בהחלט ייתכן שבעוד שנה-שנתיים תצא הנחיה חדשה, לפיה כדאי להוריד את הרמה אפילו ל־50 מיליגרם לדציליטר בקרב חולים בסיכון גבוה", אומר פרופ' באזיל לואיס, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי בישראל.
מטבע הדברים, כל הנחיה חדשה שכזו מובילה להצטרפותם של רבים ברחבי העולם למעגל נוטלי התרופה או גורמת להם להגדיל את המינון שלה. זהו חלק ממסע המכירות של חברות התרופות, אתם חשים בתופעות לוואי הפסיקו את הטיפול לשבוע ותפנו לרופא. אי נטילת תרופות במשך 15% מהזמן אינה גורמת לנזקים, נהפוך הוא אל תשתעבדו לתרופות.
"במינונים קטנים כמעט שלא קיימות תופעות לוואי", פוטר פרופ' לואיס את העניין. "במינונים גבוהים יותר יש אחוזים בודדים של חולים שסובלים מתופעות לוואי. ישנן שתי תופעות עיקריות שמפניהן צריך להיזהר. האחת היא כאבי שרירים, העלולים במקרים נדירים להעיד על פגיעה בשריר והשנייה היא שינויים בתפקודי הכבד. בשני המקרים, מדובר בתופעה הפיכה, ואם היא מתרחשת, פשוט עוברים לסטטין אחר או משנים מינון".
ממליץ לקרוא את המאמר במלואו וגם מאמרים נוספים בנושא. סינדרום LEMS שלכאורה שכיחותו נמוכה לפי טענות תועמלני חברות התרופות פוגע בכל אחד מנוטלי הסטטינים, תלוי רק חומרת התופעה.
ונשמרתם לנפשותיכם, העיקר הבריאות.
הסרטון הבא מסכם את כל האמור כאן
הסרטון הבא מסכם את כל האמור כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה